התנהלות נכונה למניעת הערכת התקופה בדיון שומות

התנהלות נכונה למניעת הערכת התקופה בדיון שומות
סוף שנת המס 2014 מתקרבת ויחד איתה קורה לא אחת שמפקח המס במהלך הדיון השומתי מחליט להעריך להגדיל את שנות המס כך שבמקום לדון רק בשלושת המס הפתוחות הוא קובע כי גם שנת המס הרביעית תידון, וזאת מכוח סעיף 145 (א)(2) לפקודה הקובע:

“פקיד השומה רשאי בתוך 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדוח, ובאישור המנהל – תוך 4 שנים מתום שנת המס כאמור לבדוק אותו…”

לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת בעמ”ה 25948-01-12 החלטה הקובעת כי יש חשיבות רבה להתנהלות הנישום בעת קבלת ההודעה על הערכת תקופת הדיון בשומות בשנה נוספת לעניין חוקיות ההחלטה.

בפסק דין זה עלתה טענת התיישנות על צו שהוציא פקיד השומה מהטעם שסעיף 152(ג) לפקודה קובע עיקרון דומה לעיקרון הקבוע בסעיף 145 אך זאת לעניין שלב ההשגה, לפיו לא ניתן אישור כדין מטעם המנהל להערכת תקופת ההתיישנות. בנוסף, נטען כי ככל שהסתבר שניתן אישור כזה אזי הוא אינו תואם את הנוהל הפנימי של רשות המיסים כפי שנקבע בחוזר 3/09 – חוזר זה מבהיר כי על המנהל להפעיל שיקול דעת וכן להמציא לנישום את החלטתו בדבר הארכת מועד ההתיישנות, מה שלא התקיים בעובדות מקרה זה.

בית המשפט בבוחנו את תקפות החלטת מס הכנסה להארכת תקופת ההתיישנות בתקופה נוספת קבע כי יש לבחון את התנהלות הנישום ולראות האם בשתיקתו יש ללמוד על הסכמתו לכך. מאחר ובמקרה זה העוררת לא חזרה בדיוני השומה על התנגדותה להארכת תקופת ההתיישנות ראה בכל בית המשפט כהסכמה שבשתיקה קרי, היא ויתרה על טענתה כנגד החלטת מס הכנסה.

מכאן, יש לתת את הדעת בין אם דיוני השומה נערכים על ידי המייצג ובין אם על ידי הנישום עצמו על כך שהארכת תקופת ההתיישנות ו/או הדיון השומתי בשנה נוספת על ידי מפקח המס מחייבת בדיקה ואישור של המנהל. בלא קיום החליך מעין זה אין תיקוף להחלטת המפקח.

יחד עם זאת, אם הנישום לא יתנגד לכך בפעם הראשונה שקיבל את ההודעה על הארכת הדיון בשומה לשנה הרביעית ולא יחזור על התנגדותו זו לאורך כל דיוני השומה בשלב הראשון ו/או בשלב ההשגה אזי הוא עלול למצוא את עצמו במצב בו שתיקתו תפגע בדרישתו לטעון כנגד הארכת השומה בשנה נוספת.

בשאלות והבהרות נוספות ניתן לפנות לחיים נורמטוב, עו”ד ממשרדנו בטלפון: 03-6938380 או במייל haim@gfblaw.co.il