פעמים רבות בפטירת אבי המשפחה נוטים הבנים לרשום את נכסי המקרקעין שזה עתה ירשו כמו גם את ה”עסק” של האב – על שם כולם. אחווה זו, יפה ככל שתהיה, אינה רלוונטית עוד כשהיורשים מזדקנים ומעוניינים לחלק את ירושתם הם לבניהם אחריהם. הבעלות המשותפת בנכסי המקרקעין שכבר נרשמה בלשכת רישום המקרקעין על שם האחים מכבידה והאחים מנסים לפצלה כך שכל אחד יהיה הבעלים של נכס אחד אותו יוריש לבאים אחריו. פעולה זו מביאה את מנהל מיסוי מקרקעין לטעון כי הפיצול האמור חייב במס.

כך לדוגמא: אבי המשפחה נפטר ומותיר אחריו 3 נכסי מקרקעין ולו שלושה בנים. הבנים נרשמו מכח הירושה כבעלים במשותף בכל אחד משלושת הנכסים. חולפות 50 שנה. לכל אחד מהבנים יורשים פוטנציאליים משלו. כעת ברי לכולם, דווקא מתוך היחסים היפים שביניהם, שיש ליצור בכל נכס בעלות של אדם אחד בלבד כדי שיוכל להותיר את הנכס בשלמות ליורשיו שלו. בבואם לבצע חלוקה זו הרי בכל נכס ונכס שני אחים מוותרים על חלקם לטובת אח שלישי. לכאורה, ויתור של אח לאחיו יכול להכנס בגדר מתנה הפטורה ממס שבח וחייבת מנגד במס רכישה מוקטן. אך כיוון שיש כאן ויתור הדדי – שכן כמו שאח א’ ויתר על זכותו בנכס 2 לטובת אח ב’ כך מנגד מוותר אח ב’ על זכותו בנכס 1 לטובת אח א’ – רואה בכך הפסיקה משום חליפין.

חליפין אלה חייבים במס שבח ובמס רכישה.
בשנת 92′ במסגרת תיקון 32 לחוק מיסוי מקרקעין מצא המחוקק לנכון לטפל בסוגיה זו וקבע כי “מכירה נוספת” כמו זו בה אנו עוסקים לאחר הרישום בלשכת רישום המקרקעין לא תהא חייבת במס ובית המשפט בעניין “לבנונה” אף פרש כך תיקון החוק האמור .

המחוקק מצא לנכון לעסוק בעניין פעם נוספת במסגרת תיקון 55 לחוק ולכאורה בא לציון גואל.
במצב כמו שתואר לעיל אפילו נרשמה הבעלות המשותפת של האחים בטאבו – לשכת רישום המקרקעין, לפי צו ירושה. בבואם לאחר שנים לשנות את הרישום ולפצל את נכסי הירושה ביניהם אחרת – יהיה מנהל מיסוי מקרקעין מנוע מלטעון שיש כאן מכירה חייבת במס כל עוד ברור שלא שולמו תשלומים נוספים בשל הפרשים בין מחירי הנכסים השונים במועד החליפין בין האחים.

נתקלתם ב”בעיה” מעין זו התייעצו לפני ביצוע המהלך. מומחה המס שלכם יחסוך לכם כסף רב, בבחינת: ” סוף מעשה במחשבת תחילה”.

מאמרים אחרונים