מטבעות מבוזרים ואסימונים (Tokens)

בעשור האחרון התפתח בשוק ההון המסחר באמצעי תשלום וגיוסי הון דיגיטליים . משרדנו מטפל בשלבי המיסוי, מעמ ומס הכנסה, בכל הקשור במטבעות וירטואליים.

לצורך מיסוי יש להבין בין מטבע מבוזר כדוגמת הביטקוין (אינו מטבע חוקי כהגדרתו במדינת ישראל ) המשמש כאמצעי תשלום ובין אסימון דיגיטלי Token המשמש לגיוס הון ולשימושים של מתן שותים ומכר טובין עתידיים .

תהליך כריית המטבע המבוזר מורכב ביותר . מטבע מבוזר וכפי העולה מהגדרתו נכרה על ידי גורמים שונים והוא נעשה על ידי מי שיכול להעמיד משאבי מחשב עצומים כדי לכרות את המטבע .
על פי מפתחי המטבע ביטקוין ניתן יהיה להנפיק ממנו 21 מ’ מטבעות בלבד .
המטבע המבוזר אינו מייצג מדינה , אירגון , או מוסד אם כי לאחרונה ישנם ניסיונות של חברות כדוגמת פייסבוק להנפיק מטבע משלהם .

כיום נהוג לשלם על רכישת נכסים ואו שירותים במטבע מבוזר כאשר מחירו של המטבע המבוזר נקבע על ידי המסחר בו .

עולה השאלה כיצד יירשם התקבול ומתי ידווח לרשויות על ההכנסה ממנו , על כך נרחיב בהמשך .

אסימונים מונפקים כאמצעי לגיוס הון כאמור . האסימונים מונפקים על ידי גורם מרכזי אחד . ישנם שני סוגים של אסימונים .
1. ” אסימונים הוניים ” Scurtity Token .המייצג זכות לקבלת נכס מהמנפיק או קבלת זכות פיננסית שאין בה להצביע על בעלות בחברה המנפיקה .

2. ” אסימוני מוצרים ושירותי ” Utility Token המייצג קבלת זכות לקבלת שירותים אצל המנפיק בעתיד.

במאמר זה ננסה לתת מענה כיצד יש להתייחס למטבעות ולאסימונים ככל שזה קשור להיבטי המס בסיטואציות שונות תוך קריצה לעתיד לאור ההתפתחויות במדינות אחרות .

היבטי המס (מע”מ ) לגבי מטבעות מבוזרים

רשות המיסים הגדירה את המטבעות המבוזרים ואת האסימונים כנכס בלתי מוחשי כפי הגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה וכפי הגדרתו כנכס בסעיף 1 לחוק מע”מ הגדרות .

לאור הכללתם של המטבעות המבוזרים כנכס , כל מסחר בהם , הנפקתם , מכירתם והרווח הנובע מהמסחר בהם ( אם הפעילות עולה כדי עסק עפ”י המבחנים שהועמדו בפסיקה ) יהיה חייב במס הכנסה ובמע”מ .
לאחרונה ניתן פס”ד בעניין קופל על פיו נקבע כי מטבע דיגיטלי הינו נכס כהגדרתו בפקודת מס הכנסה ועל כן הרווחים הנובעים מעליית ערכו הינם רווחי הון ולא רווחים הנובעים מהפרשי שער , של מטבע חוקי כהגדרתו בחוק בנק ישראל .

בעיקרון רשות המיסים (בהיבט מע”מ ) רואה בפעילות ובהכנסות מאמצעי תשלום ממטבע מבוזר אירוע החייב במס.

1 . אצל עוסק המקבל את התמורה במטבע מבוזר ,עבור שירותים או נכסים שנתן ואו מכר , עסקת המכר או מתן השירות תהייה חייבת במס . מחיר העסקה יהיה על פי סעיף 10 לחוק מע”מ . בהוראת מיסוי 0209/18 מובהר כיצד על העוסק לנהוג .

2 . עסק אשר הכנסותיו הינן מפעילות במטבע מבוזר , המגיעות לכדי עסק על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, יהיה חייב ברישום במע”מ והמנהל ירשום אותו ,על פי סעיף 58 לחוק , כמוסד כספי . הכנסותיו של העסק האמור ימוסו במע”מ כפי העולה מסעיף 4 (ב) לחוק מע”מ על השכר והרווח .

3 . עסק שעיסוקו בכריית מטבעות מבוזרים יהיה חייב ברישום כעוסק מורשה לצורכי מע”מ ועסקאותיו תתחייבנה במס ערך מוסף ( שיעור אפס או מלא לפי העניין ) .

4 . משקיע שפעילותו איננה מגיעה לכדי עסק על פי המבחנים שהועמדו בפסיקה לא תחוייב במע”מ .

לאור מורכבותם של המבחנים ולאור מורכבות הנושא של מטבעות מבוזרים בכלל ובכל אחת מהאפשרויות המתוארות לעיל בפרט המלצתנו להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום .

היבטי המס (מע”מ) לגבי האסימונים Tokens

הנפקת אסימונים למשקיעים נעשית על ידי חברה ומאפיינת מחוייבות של המנפיק למכירת מוצר עתידי (טובין ) ואו מחוייבות למתן שירותים בעתיד . על כן החבות במע”מ , שיעור המס ומועד הדיווח יהיו כפי העולה מסעיפי החוק במע”מ. סעיפים 22 וסעיף 24 לחוק (מכר ומתן שירות ) אצל המוכר ואו נותן השירות (המנפיק ) , בהתאמה . מועד החיוב במס יהיה על פי המשתנים הרלוונטיים בסעיפי החוק . שיעור המס מלא או אפס יהיה עפ”י סעיף 30(א)(5) ו- 30(א)(1) או 30(א)(2) לחוק מע”מ והתקנות הרלוונטיות .

שיעור המס מלא או אפס ( עפ”י סעיף 30(א)(5) ו- 30(א)(1) או 30(א)(2) והתקנות הרלוונטיות ייקבע בעת הנפקת האסימונים תוך הבחנה למי הונפקו . באם הונפקו לתושב חוץ כהגדרתו בחוק מע”מ עסקת ההנפקה תהייה בשיעור אפס ובאם לתושב הארץ עסקת ההנפקה תהייה בשיעור מע”מ מלא .המנפיק בהתאם להוראות החוק יוציא חשבוניות וידווח עליהם בדוח התקופתי שלו .

בשוק ההון מתקיים מסחר משני באסימונים . יכול שאסימונים אשר נרכשו בעת ההנפקה בשיעור מס מלא או אפס , ובשל זהות הקונה בעת מימוש השירות או קבלת הנכס תשתנה תושבותו של המחזיק באסימון .

במצב דברים זה גם שיעור המס ישתנה בהתאם , כך שתושב חוץ כהגדרתו בחוק מע”מ המחזיק אסימון ייהנה משיעור אפס בעת מימוש הזכות , ותושב הארץ המחזיק אסימון יחוייב בשיעור מס מלא בעת מימוש הזכות . המנפיק יוציא חשבוניות מס בהתאם , יבטל או יוסיף את מרכיב המע”מ בהתאם ,ויבטל את החשבוניות הראשוניות שהוצאו ככל שיצטרך .

אסימונים אשר הטובין או השירות בשלהם לא נדרשו החשבונית שהוצאה בעת ההנפקה ונמסרה לרוכש לא תבוטל והעסקה תיוותר כפי שדווחה בעת ההנפקה .

אופן הרישום במשרדי מס ערך מוסף יהיה כדלקמן

1. עסק אשר הכנסותיו הינן מפעילות במסחר באסימונים , המגיעות לכדי עסק על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, יהיה חייב ברישום במע”מ והמנהל ירשום אותו ,על פי סעיף 58 לחוק , כמוסד כספי . הכנסותיו של העסק האמור ימוסו במע”מ כפי העולה מסעיף 4 (ב) לחוק מע”מ על השכר והרווח .

2 . אדם שפעילותו מכירת אסימונים איננה מגיעה לכדי עסק על פי המבחנים שהועמדו בפסיקה לא תחוייב במע”מ.

לאור מורכבות הנושא המלצתנו להיעזר בשירותו של בעל מקצוע המבין בתחום .

קריצה לעתיד .

לאחרונה איפשרה הרשות לניירות ערך האמריקאית SEC לחברה בשם “בלוק סטאק” ( גלובס מיום 11/7/2019) להנפיק מטבעות דיגיטליים בהליך ,שונה וקצר במקצת משל הנפקת מניות רגילות , המאפשר לחברות לגייס הון תוך שמירת זכויות המשקיעים הפוטנציאליים במטבעות אלו . כל זאת כדי לקדם התפתחותם של עסקים שיש בה כדי יצירת מקומות עבודה חדשים .

הרשאה זו להנפקה המפוקחת ע”י ה SEC יש בה כדי להצביע על כך כי הרשות ה SEC רואה במטבעות הדיגיטליים ני”ע לכל דבר ועניין .

באם הרשות לניירות ערך בישראל תאמץ את הגישה של SEC ותראה במטבעות הדיגיטליים ני”ע לכל דבר ועניין , והם יעמדו במבחן הסחירות והטהרות ,מבחנים עפ”י בחן בית המשפט מסמך בבואו לקבוע באם מסמך כלשהו הינו ני”ע סחיר , אזי תשתנה כל הגישה של רשות המיסים להגדרתם של מטבעות דיגיטליים כנכס והיא תוציא אותם מהגדרת נכס ככל שזה קשור לחוק מע”מ . יכול ולאור האמור ותתקבלנה החלטות שיכללו גם התייחסות דומה לאסימונים דיגיטליים .
באם המטבעות והאסימונים יוצאו מהגדרת נכס כל עניין החבות במס תשתנה ועל כך נדבר כשרשות המיסים תאמץ את הרעיון