ביום 17.11.14 יצאה הלכה חדשה מבית המשפט העליון בע”א 3178/12 יגאל שלמי נ’ מנהל מיסוי מקרקעין נתניה שקבע פה אחד כי החזקה לעניין פרק חמישי 1 : פטור לדירת מגורים מזכה, הקבועה בסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) הינה חזקה (“פיקציה משפטית”) הניתנת לסתירה.
ברוב דעות של השופטים דנציגר וברק-ארז נקבע כי כתנאי מקדמי לסתירת החזקה יהיה על הנישומים להציג הסכם יחסי ממון ובנוסף יהא עליהם להוכיח כי בני הזוג יישמו הלכה למעשה את ההפרדה הרכושית ביניהם.
מדובר במקרה בו המערער, יגאל שלמי שהתאלמן מאשתו, הינו בעל דירת מגורים יחידה (3/4) בשיתוף עם שני ילדיו (1/4) מקים בשנת 1998 תא משפחתי חדש עם אסתר בעלת דירת מגורים יחידה. בשנת 2005 בני הזוג ערכו הסכם ממון במסגרתו נערכה הפרדה רכושית בין בני הזוג וזאת לקראת רכישת דירה משותפת. ההסכם אושר ע”י בית המשפט לענייני משפחה ביום 15.11.2005. ביום 13.9.2005 אסתר מכרה את דירתה, ביום 4.12.2006 מכר העורר את דירתו וביקש פטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(1) לחוק. המשיב סירב לבקשת הפטור בהסתמך על פס”ד ע”א 3489/99 מנהל מס שבח נ’ עברי בו נקבע כי לעניין מס שבח רואים מוכר ובן זוגו כמוכר אחד.
חזקת התא המשפחתי הקבועה בסעיף 49(ב) הינה “פיקציה” משפטית ההופכת ישויות משפטיות נפרדות לישות משפטית אחת. דא עקא, האפשרות שמוסד “התא המשפחתי” הינו מגוון וכולל בנוסף לתא “הרגיל” (בני זוג צעירים עם ילדיהם הקטנים) גם תאים משפחתיים המוקמים בשלבים מתקדמים יותר בחיים חמקה מעיני המחוקק והחוק שותק בעניין. מצב זה מציב בפני ביהמ”ש את הצורך לענות על שתי שאלות שמתעוררות והן: שיוך המטען ההיסטורי של כל אחד מבני הזוג לתא המשפחתי החדש והאם יש להתחשב בקיומו של הסכם ממון בין בני הזוג שבמסגרתו נערכה ביניהם הפרדה רכושית בהחלטה להחלת “הפיקציה” הקבועה בסעיפים 9 ו- 49(ב) לחוק.
הנשיא ברק קבע כי “קו הגבול המכריע בהתייחסות לתא המשפחתי כיחידה אחת הוא הקו של יצירת התא המשפחתי”, בית המשפט בחר בפרשנות המגשימה את התכלית האנטי תכנונית של קביעת החזקה בשילובה עם “פרשנות הרמונית” של חוק יחסי ממון ותכליתה (בלא לאמץ את דיני המשפחה במלואם) וקובע כי יש לבצע “פיצול רעיוני” של מכירת הדירה “השנייה” בתא המשפחתי כך שרק בן הזוג הזכאי לפטור ממס בגין חלקו יזכה בו. כאמור, אין די בקיום הסכם ממון בכדי לסתור את “הפיקציה” אלא יש לדרוש ראיות לקיום ההפרדה הרכושית בפועל בין בני הזוג. הנטל לסתור את החזקה מוטל על בני הזוג. בנסיבות המקרה, התיק הוחזר לועדת הערר לברור הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות לקבלת החלטה.
פסק דין זה נותן השראה וכלים למתכנן המס לגבי מקרים נוספים בהם באמצעות השימוש באותם כלים פרשניים יתאפשר על דרך פרשנית לשלב בין תכליות והוראות חוק מיסוי מקרקעין לבין תכליות והוראות חוקים אזרחיים נוספים כגון הוראות חוק התכנון והבנייה (תמ”א 38) על מנת למזער את תוצאות המס בעסקאות מכר זכויות במקרקעין.
בשאלות והבהרות נוספות ניתן לפנות למוקי גורפיין, עו”ד ממשרדנו בטלפון: 03-6938380 או במייל muki@gfblaw.co.il